מכתבים ממשפחה, חברים ועמיתים
אנשים שאהבו את אביעד — משפחה, חברים, חיילים — כתבו את מה שהרגישו. כאן מקום לדבריהם.
“היום לפני שנה יצאת למלחמה הזאת והיום, בכאב שאין לו סוף, אנחנו נפרדים ממך. לא יכולה להאמין שאני כותבת את זה. בערב חג שמיני עצרת, אביעד שלי נהרג בקרב בדרום לבנון. זכיתי לחיות לצידך 13 שנים מאושרות. בבקשה תיתן לי כוח כי אני לא יודעת איך ממשיכים.”
“דבריהם ייוספו כאן.”
“דבריהם ייוספו כאן.”
“הוא בחר ללכת בדרך של נתינה והקרבה. כזה היה אביעד — תמיד ראשון, תמיד נותן, תמיד שם בשביל האחר.”
“אביעד היה יותר מורה מאשר תלמיד. השאיר חותם עמוק על כל מי שפגש.”